<h1>תניא רבתי סימן נ"ט</h1>
<h2>דף מא.</h2>
תנו רבנן תשעה באב שחל להיות בשבת. וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו בשר ויין. ומעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו, כלומר כשהיה מלך. מצאתי בשם הגאונים ז"ל תשעה באב שחל להיות בשבת או במוצאי שבת. רבינו הגדול ר' יצחק בר' יהודה ז"ל, בין מנחה לערבית בסעודה המפסקת בוצע על שתי ככרות ומיסב על שולחנו כשאר שבתות. והולך נעול לבית הכנסת מפני כבוד השבת. וכשאומר ברכו חולץ ויושב לארץ. אבל בשם רבינו משולם ז"ל מצאתי שאינו מזמן בשבת בליל תשעה באב, אלא יושב בדד ומברך לעצמו. מצאתי שבאישפירא רגילין לומר צדקתך צדק בשבת של תשעה באב או של ערב תשעה באב במנחה. ובמגנצא [אין] מנהגם לומר צדקתך צדק. ונראה שאין למנוע מלאומרו לפי שהוא כמו צדוק הדין. וצדוק הדין אין נמנעין מלאומרו בתשעה באב. ומנהגנו בשבת של תשעה באב או של ערב תשעה באב להסב על השלחן ולאכול בשר ולשתות יין כדרך שאר שבתות. אבל מורי הרב חביבי ראיתי שהיה נמנע מלאכול בשר בשבת של תשעה באב. ובשם הרב ר' אביגדור כהן צדק ז"ל מצאתי, שבת שהוא תשעה באב אין להמנע מלאכול בשר ולשתות יין אפילו בסעודה המפסקת. והפרושים הנזהרים משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב מלאכול בשר. אין להם להמנע מלאכול בשר בשבתות שחלים בינתים. ואם עשו כן יצא שכרן בהפסדן. אך להחליף חלוק ומכנסים טוב ליזהר כשחל תשעה באב להיות בשבת, מפני שהן דברים שבצנעה. וקיימא לן. [מו"ק כ"ד ע"א] גבי אבל דברים שבצנעה נוהג בשבת. ותשעה באב איתקש לאבל. ותשעה באב שחל להיות בשבת והרי הוא נדחה לאחר השבת. מצאתי בשם מורי הרב חביבי ז"ל שבלילי שבת אסורים בתשמיש אע"פ שהוא זמן עונה. לפי שתשמיש המטה הוי דברים שבצנעה. ותשעה באב אתקש לאבלות דתניא כל המצות הנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב. וקיימא לן אע"פ שאין אבלות נוהגת בשבת. דברים שבצנעה נוהג. וכן מצאתי בשם הר' יצחק מווינה ז"ל שאסור בתשמיש המטה כדאמרינן לגבי אבל דדברים שבצנעה נוהג. אבל בשם בעל המאור ז"ל מצאתי שבלילי תשעה באב שחל להיות בשבת מותר בתשמיש המטה, שהרי הבשר והיין שאסורים בתשעה באב שחל להיות בחול. כשחל להיות בשבת מותרין. והואיל ואידחי אידחי לגמרי. והרי הוא כשאר שבתות השנה. וכן מצאתי בשם הר' אביגדור ז"ל.
